למי שמעוניין לחשב באיזו מידה הוא או החברה שבה הוא חי משפיעים על הסביבה, תהיה השבוע הזדמנות לערוך היכרות עם "מדד טביעת הרגל האקולוגית", השיטה להערכת השפעת האדם על הסביבה. המשרד להגנת הסביבה ומרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית יארחו את ד"ר מאתיס ואקרנגל, חוקר מקליפורניה. יחד עם חוקר נוסף הוא פיתח בעשור הקודם את המושג טביעת הרגל האקולוגית, המכונה בישראל גם "המדרך האקולוגי".
בלי הגזמה אפשר לומר שמושג זה נהפך לאחד המשפיעים ביותר בתיאור הבעיות הסביבתיות והדרכים להתמודד אתן. כיום מאמצים אותו בין השאר ממשלות, ערים, מוסדות חינוך ותאגידים כלכליים.
הרעיון הבסיסי מאחורי המושג הוא שאפשר למדוד את כמות הקרקע הפורייה (כולל המים שיש בה) הנדרשת לקיים אוכלוסיות, בני אדם יחידים או פעילויות שונות. אם הביקוש עולה על ההיצע הקיים על פני כדור הארץ, המשמעות היא הידרדרות במצב משאבי הטבע והסביבה.
במקרה של ישראל השימוש בשיטה זו, בצירוף מדדים מקומיים, מעורר מסקנות מדאיגות במיוחד. על פי נתוני רשות המים, למשל, בארבע השנים האחרונות נוצלו מים בכמות של מיליארד מטרים מעוקבים מעבר למילוי החוזר של המאגרים כתוצאה מגשמים. נראה שאנשי הרשות כבר איבדו תקווה שקביעת קו אדום תשפיע על מהלך העניינים. לאחרונה הם החליטו להגדיר קו שחור במפלסי מקורות המים, כדי להתריע מפני הסכנה.
משאב הקרקע בישראל מתכלה באופן מופקר. יש לכך ביטויים רבים, ואחד מהם הוא השטחים הנרחבים שאינם ניתנים לשימוש בגלל בעיות זיהום. מדובר בשטחים בהיקף נרחב, שזוהמו על ידי אתרי פסולת פירטיים, מפעלי תעשייה, שפכים רעילים וחומרי דשן.
מגמה בולטת במיוחד בשנים האחרונות היא הנטייה הגוברת לבנות בתים צמודי קרקע. על פי מחקר שהשלים לאחרונה המתכנן מוטי קפלן, שנכתב בעבור מכון ירושלים לחקר ישראל, מחצית מהבנייה בשנים 1998-2003 היתה מחוץ לערים ומשמעותה צפיפות מגורים נמוכה בבתים צמודי קרקע על פני שטח גדול. כל זה מתרחש למרות מדיניות תכנון מוצהרת, המכירה ב"אזילות משאב הקרקע" וממליצה לרכז את הבנייה באזורים עירוניים.
כפי שמציינים ואקרנגל ושותפיו, ניתוח טביעת הרגל האקולוגית צריך להוביל לשינוי המצב של ניצול יתר. במקרה של ישראל, אי הפסקת ניצול מקורות המים הטבעיים והמשך הבנייה צמודת הקרקע כאילו היו כאן מרחבים כמו באוסטרליה וארצות הברית יהיו איום קיומי שלא יאפשר לספק צרכים בסיסיים ויסכן את הטבע והנוף. יותר מהרבה ארצות אחרות, ישראל חייבת לאמץ דגם של גידול כלכלי ורווחה חברתית שאינו דורך על הסביבה. |
