המדינה בשירות הבדווים מאת יעקב אפרתי ישראל משקיעה מיליוני שקלים כדי לשפר את תנאי החיים של הבדווים בנגב תגיות: ישראל, בדווים בשנים האחרונות עושה המדינה רבות לתכנון ולהקמה של 13 יישובי קבע חדשים לבדווים, ולטיפוחם של שבעה יישובי הקבע הקיימים. במסגרת זו משקיעה המדינה מיליוני שקלים כדי לשפר את תנאי החיים של הבדווים בנגב. במסגרת זו תיכנן מינהל מקרקעי ישראל, בראשית שנות התשעים, שכונות מגורים חדשות לבני שבט אבו אלקיען ביישוב חורה בנגב, המרוחק כמה קילומטרים ממקום מושבם בפזורה. מאות משפחות מבני השבט עברו לגור ביישוב ובנו שם בתי מגורים צמודי קרקע. כל משפחה קיבלה מגרש חינם מהמדינה שגודלו דונם והם נהנים משירותי בריאות, חינוך ורווחה, שמספק יישוב מסודר ומודרני. ואולם, כמה עשרות בתי אב מבני השבט סירבו לעבור לשכונה שפותחה במיוחד בעבורם ביישוב חורה עוד ב-1998 על ידי מינהלת הבדווים. הם נותרו לגור בפזורה, בתנאים ירודים, ללא חיבור ישיר למים ולחשמל, ומקבלים שירותי חינוך, בריאות ורווחה ביישוב חורה. 350 מגרשים שתוכננו במיוחד בעבור בני פלג העיסא ביישוב חורה עומדים ריקים וממתינים לאכלוסם. סירובם של בני עיסא לעבור ליישוב חורה נובע מדרישתם לקבל פיצויים גדולים יותר מאלה שהוצעו להם בחוק. למעשה, יושבת יתרת בני השבט על אדמות מדינה ללא חוזים מוסדרים, וכנגדם תלויים ועומדים פסקי דין לפינוי שהתקבלו בבית המשפט. כיום נותרו בפזורת אזור יתיר שני מקבצים עיקריים, הכוללים כ-130 בתי אב: המקבץ הצפוני, פלגי פרהוד, שחדה ואח'; והמקבץ הדרום-מערבי, פלגי עיסא חסין ומוסא חסין. הרקע ליישובם של בני השבט באזור מתחיל בשנות החמישים, אז קיבלו בני השבט קרקעות מהמדינה באזור יתיר, למטרת שכירות עונתית למרעה או לעיבוד קרקע חקלאית בלבד, כחלק מאמצעי הייצור שמאפשר המינהל בקרקעות בניהולו. ואולם, מיקומם של בני השבט בפזורה יצר בעיות גישה ותשתית, ועל כן פעל המינהל בשנות התשעים להקים להם שכונות חדשות ומוסדרות ביישוב הקבע חורה. בניסיון להצדיק את אי-פינויים מהפזורה טענו בני פלג העיסא כי המינהל מפנה אותם עקב הקמת יישוב יהודי במקום, דבר שאינו נכון. אמנם בשנים האחרונות החל המינהל לתכנן באזור יתיר כמה יישובים יהודיים. ואולם, אלה נמצאים כולם על אדמות מדינה מוכרזות ושניים מהם אף אינם מצויים כלל בקרבת מקבצי הפזורה הבדואית ביתיר. היישוב חירן, המתוכנן לקום באזור יתיר, גובל אמנם בקצהו בשטח של המקבץ הדרום-מערבי של פלגי חסין אך אינו עובר בשטחם ואין כל קשר בין פינוי הפזורה להקמת היישוב שתוכנן הרבה שנים אחרי שנבנתה כאמור שכונה גדולה לבני השבט ביישוב חירן. אשר לתביעות הבעלות של הבדווים על קרקעות באזור, אלה מתייחסות לשטחים שאינם מצויים כלל באזור זה אלא לקרקעות באזור שובל, עשרות קילומטרים מערבית ליתיר. למרות צווי הפינוי הקיימים נגד תושבי פלג העיסא, התקיימו בשנים האחרונות אינספור ניסיונות לניהול מו"מ מול בני השבט להעברתם בהסכמה לשכונות שהוקמו בעבורם, בתמורה לפיצויים כספיים וקרקעיים נדיבים. למעשה, בחודשים האחרונים העבירה מינהלת הבדווים בהסכמה כמה משפחות בדואיות מאזור יתיר, כולל ריכוז מגורים של בית אב מבני פלג מוסא חסין, מהאזור המכונה חירן. במינהלת הבדווים בנגב מקווים שהמאמצים להעברת יתרת השבט לשכונות שנבנו בעבורם ביישוב חורה יישאו פרי, וכי מעבר זה יתרום גם לבני השבט בכך שישפר באופן משמעותי את רמת חייהם ויאפשר להם לזכות בשירותי חינוך, בריאות וקהילה במסגרת יישוב מתקדם ומסודר, ללא צורך להיטלטל בדרכים כדי לקבלם. הכותב הוא מנהל מינהל מקרקעי ישראל