עדכון אחרון - 11:08 16/08/07 הופעה אור גנוז בלובן המחשוף מאת ארז שוייצר מפגש פסגה בין שלושה מהאבות המייסדים של המוסיקה המזרחית בישראל - רמי דנוך, שלמה בר ואהובה עוזרי - ערב נהדר שאיים לעלות על גדותיו רמי דנוך ואהובה עוזרי. דינמיקה מעודנת תצלום: דודו בכר נדמה שגם העומדים על הבמה לא היו מוכנים לגמרי להתרגשות שזימן להם האירוע. מופע מסוג זה, מפגש פסגה בין שלושה מהאבות המייסדים של המוסיקה המזרחית בישראל, טבעו שיאחד כמה מקורות אנרגיה לכלל כוח מתפרץ, אבל רמת ההתלהבות והנפח הרגשי שהביאו עמם רמי דנוך, שלמה בר ואהובה עוזרי איימה למוטט את הבמה הקטנה של מועדון "קמלוט" בהרצליה. כמו בהופעת רוק גדולה או בטקס אקסטטי, נדמה היה לעתים שהערב הנהדר הזה מאיים לעלות על גדותיו. בשני רגעים לפחות זה כמעט קרה, או כמו קרה, או קרה. בראשון, קרוב למדי לראשית ההופעה, שלמה בר נכנס לסולו תיפוף מלווה בשירת הברות. חבריו הנגנים, פעורי הפה, לא רק התקשו לעמוד בקצב שלו, אלא נראו מודאגים ממש, כאילו הם עצמם אינם בטוחים שהאקסטזה שלו נשלטת ואם יחזור אי פעם לייצב את ההרכב במנהיגותו המוסיקלית. בר, פרפורמר מעולה, ידע בדיוק מתי לחזור וכיצד לתזמן את הפורקן הרגשי המיוחל. הרגע השני, ובמידת מה הערב כולו, היה שייך במלואו לעוזרי. קשה להגדיר את נוכחותה של אהובה עוזרי על הבמה. לכאורה, כל שעשתה היה לשבת, נינוחה ומחויכת, מאחורי הבולבול-טרנג, אותו כלי פריטה הודי שדי בשמו להצדיק את הכללתו בהרכב. ואולם באופן שקט וחסר מאמץ היא מיגנטה אליה את כל המבטים ועוררה תשואות בכל פעם שבוצע אחד משיריה. היא עצמה איבדה את מיתרי הקול במחלת הסרטן, והזמר זוהר עזרא, תלמידה הצעיר והמצוין, שימש אותה, כדבריה, כתחליף. אלא שברגע מסוים, לאחר שכבר בוצעו "עמק הפרחים" ו"צלצולי פעמונים" שלה, היא לא התאפקה, ביקשה מאיש הסאונד "תגביר אותי, עיוני" ושרה ללא קול כמעט "אנא פתח לי את השער" - שירה סדוקה, שקופה, מרגשת מאין כמוה, שבאה מגרון ריק מחומר ומלא בנשמה. גם ברגע זה עוזרי לא הפסיקה לחייך; בקרב הקהל, לעומת זאת, נראו לא מעט עיניים מבריקות. גם על הבמה. אירוע זה פתח את הערב, שעד אז עמד בסימן האנרגיה הסוחפת של בר, לדינמיקה מעודנת ועמוקה יותר. הרי חלקו הראשון של המופע היה רצוף שיאים, ולעתים היה נדמה שהחבורה לא מצליחה להרפות מדוושת הגז. רמי דנוך, איש "צלילי העוד" לשעבר, בלט בו כזמר מסוגנן ואצילי, שהזמן רק השביח את יכולתו. בין "חנהל'ה התבלבלה" ל"קריה יפהפיה", בין "יעלה ויבוא" לפיוט בעל השם הנפלא "אור הגנוז בלובן המחשוף", הוא תרם את קולו לשיריה של עוזרי וגם לליווי שיריו של בר, ובהם "אצלנו בכפר טודרה", שהפך את הקהל למקהלה. כך, להיט רדף להיט, אבל נדמה היה שהדחיסות וההתרגשות מטשטשים מעט את הדקויות המוסיקליות ומכניסים את הערב לסחרור. אלא שאז עוזרי שיחררה לאוויר את אותה כמוסה של רגש מאופק, ומשהו השתנה. כעת כבר היה אפשר להבחין בשאר האיכויות שגדשו את הבמה, בנגינתו הנפלאה של הכנר הצעיר ניר סרוסי, למשל, בעיבודים של הגיטריסט המצוין אילן בן עמי, ביכולת הקולית של עזרא ובעומקם של שירים מעודנים כמו "היכן החייל שלי" הנהדר של עוזרי או "תפילה", שהוקדש לזכרו של סמסון קהמקר. אפילו "שחרחורת" ו"דרור יקרא", שחתמו את הערב בתרועת הילולה, הרוויחו מאותה איכות רגשית יוצאת דופן שעוזרי החדירה בכל. נדמה שגם בלעדיה היה זה ערב מוצלח, אבל בזכותה הוא נהפך לבלתי נשכח. • • • "ביחד". אהובה עוזרי, רמי דנוך ושלמה בר וה"ברירה הטבעית". משתתפים: זוהר עזרא - שירה, אילן בן-עמי - גיטרה, מנשה ששון - סנטור, יעל אופנבאך - דולקי, אילן אביב - בס, ניר סרוסי - כינור. קמלוט, הרצליה. 14.8 לביקורות הופעות נוספות