עדכון אחרון - 16:27 31/07/07 הופעה יש דבק, אין מגע מאת בן שלו הבעיה העיקרית של אייקון, כפי שהתברר בהופעה בתל אביב: אין לו אישיות יצירתית חזקה ומובחנת - לא קול מיוחד, לא מסר, לא אג'נדה מוסיקלית, לא כריזמה בימתית אייקון. במקום להשקיע במוסיקה, הוא התרכז בהפעלת הקהל תצלום: דודו בכר עוד בנושא כדי להגיע לאייקון, היה צריך לצלוח את מופע האימים של סאבלימינל / נמרוד צוק, עכבר העיר אונליין יש אמנים שסוד ההצלחה שלהם הוא שהם קצת מהכל. דומה שאייקון (Akon), אחד הזמרים הכי פופולריים בארצות הברית כיום, הוא אחד מהם. קצת היפ-הופ, קצת אר-אנ'-בי חלקלק, קצת רגאיי, קצת שורשים אפריקאיים (הוא נולד בסנגל), קצת גנגסטר, קצת שוחר שלום עולמי, קצת פרובוקטור, קצת שרירן, קצת ליידיז-מן, קצת שוביניסט, ולצד כל אלה גם קצת מוכשר ברקיחת להיטים. הבעיה עם אמנים שהם קצת מהכל היא שלפעמים הדבק שמחבר בין כל מרכיבי ההצלחה שלהם לא מחזיק מעמד. הופעה, למשל. אייקון הוא זמר של סינגלים (שלא לומר רינגטונים) ושל וידיאו-קליפים - סיטואציות קצרות מאוד ונוחות למניפולציה. הופעה היא סיפור אחר - ארוך וחשוף הרבה יותר. וכאן, כפי שקרה שלשום בהאנגר 11 בתל אביב, מתגלה הבעיה העיקרית של אייקון: אין לו אישיות יצירתית חזקה ומובחנת - לא קול מיוחד, לא מסר, לא אג'נדה מוסיקלית, לא כריזמה בימתית. בעיית האישיות התבררה בהדרגה. אייקון עושה היפ-הופ מסחרי מאוד - תמיד יש ביט חזק מאוד ועליו שורת מחץ שנדבקת לאוזן ולא מרפה. לפעמים לא צריך יותר מזה, ו-20 הדקות הראשונות של ההופעה היו מהנות מאוד והותירו את הרושם שכשהביט עובד, הכל עובד. אבל ככל שההופעה נמשכה התברר שזה לא מספיק. היה משהו מרושל בבנייה המוסיקלית של ההופעה. במקום לנצל את העובדה שהקהל אוהב את הלהיטים של אייקון ולחגוג על השירים האלה, להעניק להם בשר ונפח, כמה מהם נדמו כבלונים שהתרוקנו: אחרי שתיים-שלוש דקות הם פשוט גוועו. אייקון ואנשיו (די-ג'יי, קלידן ומתופף) סימנו עליהם "וי" ויאללה, ללהיט הבא. במקום להשקיע במוסיקה, אייקון התרכז בהפעלת הקהל. "Make some noise" ,"Tel aviv, are you ready?!" - הצעקות האלה חזרו חמש פעמים בכל שיר, לפחות. אחרי 40 דקות אייקון התחיל לרדת אל הקהל, בתחילה בצד אחד של הבמה, אחר כך בצד אחר, ובתוך המהומה שהשתררה הקפיד להביע דאגה מזויפת לשלומן של הבחורות בקהל. היו גם דיבורים על הצורך בפיוס בין בני כל הדתות. "אתם יודעים שהיהודים שולטים בתעשיית המוסיקה", אמר אייקון, "והנה אני, מוסלמי, הצלחתי לעשות את זה". יכול להיות שהחמצתי משהו, אבל הוא לא נשמע אירוני. אחר כך, בתום לא יותר משעה של הופעה, הוא ירד, חזר להדרן אחד וההופעה נגמרה. התלונה היחידה על מבול ההופעות שפקד את ישראל הקיץ היא שרוב האמנים שבאו הם קולות מהעבר, שלא משקפים את ההווה של המוסיקה. על הנייר יש משהו בטענה הזאת, אבל לנוכח ההופעה של אייקון, וגם זו של "אוונסנס" לפני כחודש, היא מתרוקנת מתוכן. האמנים של ההווה, מתברר, מעניקים הכי מעט לקהל שלהם, ונדמה שהקהל הזה, שמורכב ברובו מבני נוער, לא תמיד מבין שהאלילים על הבמה לא נתנו בשבילו את הלב והנשמה. • • • אייקון. האנגר 11 בתל אביב, 29.7 לביקורות הופעות נוספות