איך לרבע את הסלסול מאת בן שלו "פסטיבל ירושלים": הגיטריסט מישל סג'ראווי ושלישיית "מאתאב" משלבים בין ג'ז למוסיקה ערבית חמישיית מישל סג'ראווי. מיזוג לא שכיח בין פיוז'ן לבין מוסיקה ערבית תצלום: תומר אפלבאום במזרח ירושלים, מתחת לאפם ורחוק מתודעתם של שוחרי תרבות ישראלים, מתקיים בימים אלה אירוע מוסיקלי מרתק, "פסטיבל ירושלים". הפסטיבל, בהפקת עמותת התרבות "יאבוס", נערך זו השנה התשיעית בתפאורה המושלמת של קברי המלכים, מתפרש על פני טווח סגנוני רחב מאוד (ג'ז, מוסיקה ערבית, מוסיקת עולם ומוסיקה קלאסית) ומציג רפרטואר איכותי. השנה מופיעים בו בין השאר הכנר האנגלי נייג'ל קנדי, הגיטריסט הצרפתי קלוד ברתלמי והלהקה הדרום-אפריקאית "ליידיסמית בלק ממבזו". לצד האמנים האורחים מופיעים בפסטיבל הרכבים פלשתיניים, ושניים מהם כיכבו ביומו השני של הפסטיבל, יום שישי האחרון. את המוסיקה של הגיטריסט מישל סג'ראווי אפשר לתאר כ"פיוז'ן בריבוע" - מיזוג לא שכיח, ועל כן מסקרן, בין פיוז'ן (כלומר, ג'ז חשמלי שכולל אלמנטים של רוק) לבין מוסיקה ערבית. סג'ראווי התגלה כגיטריסט מצוין ומלחין מוכשר והיה מעניין להיווכח כיצד הוא עובר בטבעיות ובאלגנטיות בין השפה הליניארית וה"מרובעת" של הפיוז'ן לבין השפה המסולסלת של המוסיקה הערבית. חולשה מסוימת באגף ההקשה מנעה מההופעה להיות הצלחה מלאה. המתופף אמין אטרש לא הרשים, ושילובו של נגן הדרבוקה כאייד סילאווי לא היה מוצלח: הדרבוקה לא הצליחה ליהפך לחלק אורגני של ההרכב. אולי בשל כך היתה חסרה למוסיקה מידה של לכידות, שבכוחה להפוך קבוצה של מוסיקאים מוכשרים לאנסמבל רב עוצמה. לעומת זאת, תחושה של אנסמבל, של נגינה הנובעת מתוך הקשבה מעמיקה, קרנה מהבמה לכל אורך ההופעה של "מאתאב", שלישייה שבה חברים הקלרניתנית אנה פון, הקונטרבסיסט אחמד עיד ונגן כלי ההקשה טארק רנטיסי. גם כאן אפשר היה לשמוע שילוב בין ג'ז, והפעם ג'ז אירופי מעודן מאוד, לבין מוסיקה ערבית לא פחות מעודנת, שבקעה בעיקר מכלי ההקשה. העידון הכפול ותחושת האנסמבל טענו את המוסיקה בעוצמה שקטה, אבל מה שהפך את ההופעה למוצלחת בצורה יוצאת דופן היה נוכחותו של האקורדיוניסט הגרמני מנפרד לויכטר. לויכטר, שמנגן עם "מאתאב" בשנה האחרונה, מבוגר מחברי השלישייה ב-20 שנה לפחות, ולעתים, כשעודד את שותפיו הצעירים, הוא נראה כמעין דמות אב בשבילם. הנגינה הנפלאה שלו הוסיפה למוסיקה ממד מרגש של מלנכוליה ואנושיות. לקראת הסוף, כשהציג קטע ששמו "Airport", סיפר לויכטר שהמוסיקה נכתבה על ידי חבר שלו, מוסיקאי סורי שחי בניו יורק ועובר מסכת חיפושים בלתי נגמרת בנמל התעופה בכל פעם שהוא נוסע בין שני הבתים שלו. "במקום לכעוס, הוא החליט לכתוב על זה מוסיקה. זה קטע משעמם, אבל הוא אמור להיות משעמם", אמר האקורדיוניסט. אבל זה לא היה קטע משעמם אלא קטע נהדר, שנבנה על מקצב מדוד ולא סימטרי ועוטר במלודיה יפהפייה. בשלב מסוים לויכטר פנה אל הקהל והציע לו להצטרף אל המוסיקאים ולשיר את המנגינה. הקהל נענה, עקב אחרי תנועות הראש של לויכטר כדי להתגבר על המקצב המורכב, וזימזם בקול חרישי. שירה בציבור היא לעתים קרובות עניין מרתיע; הפעם, בזכות המוסיקה היפה ואישיותו של ה"מנחה", היא היתה מרגשת. "פסטיבל ירושלים" יימשך כל השבוע. נייג'ל קנדי יופיע היום, קלוד ברתלמי ביום שלישי, נגן חמת החלילים הספרדי קרלוס נונייז ביום חמישי, ובתווך - כמה הרכבים פלשתיניים. כדאי מאוד לבוא. חמישיית מישל סג'ראווי; שלישיית "מאתאב" מארחת את מנפרד לויכטר. פסטיבל ירושלים למוסיקה. קברי המלכים במזרח ירושלים, 20.7 לביקורות הופעות נוספות