עדכון אחרון - 10:25 09/07/07 יצר ההרס ותאוות החיים מאת בן שלו אפשר לקבוע בוודאות שאף אחד מהאמנים שיגיעו לכאן בהמשך הקיץ לא מסוגל לייצר מהלומת רוקנרול משכרת חושים כמו זו שנחתה על ראש הקהל בגני התערוכה באדיבותה של התופעה הוולקנית הבלתי ניתנת להסבר שנקראת איגי פופ והסטוג'ס איגי פופ. מהמם בעוצמתו תצלום: דניאל צ'צ'יק ההופעה הכי טובה של הקיץ הזה? כאילו שלמישהו היה ספק. חודש יולי רק התחיל ושורה ארוכה של אמנים בינלאומיים אמורה להגיע לישראל בחודשיים הקרובים, אבל אפשר לקבוע בוודאות שאף אחד מהם לא מסוגל לייצר מהלומת רוקנרול משכרת חושים כמו זו שנחתה על ראשו של הקהל בגני התערוכה בתל אביב, באדיבותה של התופעה הוולקנית הבלתי ניתנת להסבר שנקראת איגי פופ. בחלל העצום של ביתן מספר 1 בגני התערוכה התנגן עדיין שירה של להקת ה"סטרנגלרס", "No More Heroes", כשאיגי וה"סטוג'ס" זינקו על הבמה והוכיחו שלפחות אחד מהגיבורים נמצא עדיין בכושר שיא. איגי נראה והתנועע כמו שילוב של קוף, פנתר, לפיד בוער ואיבר מין גברי זקוף, פלג גופו העליון עירום והפלג התחתון ארוז בג'ינס ללא תחתונים, שברגע אחד של ההופעה איימו לרדת, חשפו קצת שיער ערווה, אך למרבה השמחה נותרו על כנם. לא היה שום דבר מפתיע בתמונה הזאת. איגי לא עשה בתל אביב שום דבר שהוא לא עושה בכל הופעה כבר 40 שנה. ובכל זאת זה היה מחזה מהמם בעוצמתו, במיוחד בשביל מי שלא זכה לראות את ההופעה הקודמת של פופ בישראל, לפני 19 שנה. התכונות האנושיות הבסיסיות, תאוות החיים ויצר ההרס, נרשמו במשך שעה ורבע על גוף אחד, מיוזע ומשתולל. והאנרגיה שלו, שהיתה בלתי נתפשת לא רק ביחס לגילו המתקדם (60), זרמה אל הקהל (שהיה בעצמו לא צעיר ברובו) ומילאה אותו. ביציאה מההופעה אפשר היה לראות אנשים מבוגרים מניעים את גופם בתנועות איגי-פופיות, כמו שילדים בשנות ה-70 עשו תנועות קארטה כשיצאו מסרט של ברוס לי. רוקנרול מעולם לא נראה דומה יותר לקונג-פו. ה"סטוג'ס" היו נהדרים - המתופף סקוט אשטון ניגן בסולידיות מפתיעה אבל עם יד ברזל, אחיו הגיטריסט רון אשטון היה אגרסיווי כנדרש, והבסיסט מייק ואט, היחיד שלא נמנה עם הלהקה המקורית, היה המנוע האמיתי של המוסיקה ונשמע כמו שני באסיסטים שמנגנים יחד. בשירים הראשונים, מתוך שני האלבומים הראשונים של ה"סטוג'ס", האוזן השלימה מהזיכרון את הניואנסים שחסרו בביצועים החיים, אבל מהשיר הרביעי, "I Wanna Be Your Dog", לא היה צורך בתוספת המלאכותית הזאת. המוסיקה לא היתה יכולה להיות אינטנסיווית, דחוסה ומוחצת יותר. באמצע השיר השמיני, "Real Cool Time", פופ הזמין אנשים מהקהל לעלות לבמה ולרקוד עליה, וכשאנשי האבטחה לא איפשרו זאת הוא סימן לחבריו להפסיק לנגן ואמר שהלהקה לא תמשיך אם לא ייתנו לקהל לעלות. מה שקרה אחר כך היה מחזה מלבב: כ-20 צעירים הסתערו על הבמה, קיפצו כתיישים וחיבקו את פופ, שכינה אותם בחיבה "The Fabulous Tel Aviv Dancers". משפט הפתיחה של השיר "1970" ("Out of my Mind on Saturday Night") סיכם היטב את הטירוף שהשתרר על הבמה. "Fun House", השיר שנוגן אחרי "1970", העביר את ההופעה לפסים יותר כאוטיים מבחינה מוסיקלית. ה"סטוג'ס" כבר לא ניגנו שירים, אלא הפיקו מאסת צליל אדירה, שבלעה את השירים. מאחר שהשירים בחלק הזה היו מהאלבום החדש, שלא מגיע לקרסולי האלבומים הגדולים של הלהקה, זה היה צעד מוצדק. בסוף פופ הכניס שוב את הכבל של המיקרופון בין שיניו, ירד על הברכיים והתחיל לשיר את "I Wanna Be Your Dog". זה היה סיום חייתי להופעה אדירה, שהחרישה את האוזניים למשך כמה ימים ותישאר בזיכרון עוד הרבה שנים. • • • איגי פופ והסטוג'ס. גני התערוכה בתל אביב, 7.7 לביקורות הופעות נוספות