פאריס. לקראת אמצע הקדנציה שלו נראה שנשיא צרפת חוזר לשורשיו הפוליטיים. לאחר סדרת ביזיונות, שכללו מתקפה על שר התרבות בממשלתו שהודה בקיום יחסי מין בתשלום עם נערים בתאילנד והאשמות בנפוטיזם על התקדמות הקריירה של בנו בן ה-23, החזיר סרקוזי את הדיון לנושא שהיה מוקד ניצחונו בבחירות 2007 - ההגירה והזהות הלאומית.
ביום שישי שעבר הכריז ראש הממשלה פרנסואה פיון כי "לא יוותר על דבר במאבק בפשע". ביום ראשון הודיע אריק בסון, השר לענייני הגירה וזהות לאומית, על שלושה חודשי דיון ברמה הלאומית על "מה זה להיות צרפתי". לפי תוכניתו של בסון, ברשויות המקומיות יתנהלו דיונים בנושאים כגון כיסויי ראש מוסלמיים בבתי הספר, שאלת האזרחות והצעה שלפיה כל תלמידי בתי הספר ישירו את "המרסייז" לפחות פעם אחת בשנה. מסקנות הדיונים יוצגו בוועידה כלל ארצית שתיערך בפברואר.
וביום שלישי, כאשר הסקרים הראו ירידה של 5% בתמיכה בו, נכנס סרקוזי עצמו לפעולה. "לצרפת יש זהות משלה שאינה מעל לזו של השאר, אבל ששייכת רק לה", אמר הנשיא לחקלאים במזרח צרפת, לאחר שהבטיח להם חבילת סיוע בסך 2.4 מיליארד דולר.
סרקוזי העלה את נושא הזהות הלאומית לראשונה במערכת הבחירות לנשיאות ב-2007, וכשני שלישים מהמצביעים תמכו ברעיון, זאת על פי הסקרים. לדעת פרשנים, הסטת תשומת הלב מנושאים שנויים יותר במחלוקת, פיצול האופוזיציה הסוציאליסטית וקבלת תמיכה מהחזית הלאומית שבימין הקיצוני הם שסייעו לסרקוזי להיבחר ברוב נוח.
כעת, חמישה חודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, המוגדרות כ"בדיקת מצב באמצע הדרך", מנסה הנשיא לפעול שוב באותה הטקטיקה. על פי סקר שתוצאותיו פורסמו שלשום, התמיכה בסרקוזי ירדה ל-42%.
מאז שהיה מועמד ב-2007 המקדם את אג'נדת החוק וסדר עבר הנשיא כמה שינויי תדמית. בהתחלה הוא הפך ל"סרקו האמריקאי", הרפורמטור הנלהב. אולם במהרה הוא התגלה כנשיא הנהנתן, מחזרה של זמרת-דוגמנית-על ובעל חיבה עזה למותרות. הדמות הבאה היתה סרקו האירופי, שכנשיא האיחוד האירופי תיווך בין רוסיה לגיאורגיה ואילץ את מדינות האיחוד לפעול יחד מול המשבר הכלכלי. ואחרון הסרקוזים - ניקולא הגדול, שטיפח את בנו, ניסה למנות אותו לאחת מהמשרות החשובות בפוליטיקה המקומית ועורר האשמות על תוכניותיו לייסד שושלת מלכותית.
לדברי יועצי הנשיא, שינוי התדמית האחרון הביא את סרקוזי בחזרה לנקודת הפתיחה, ולסגירת מעגל. "זהו סרקוזי המקורי", אמר גורם במפלגתו של סרקוזי, "זו דמות מפלגת, אבל שמחזיקה את האצבע על דופק דעת הקהל".
