שער בית הספר צפית ליד כפר מנחם בדרום. מכשיר הזיהוי הביומטרי הוצב בכניסה לחדר האוכל
תצלום ארכיון: חגי אופן
"טעות בית הספר היתה שלא עדכנו אתכם, ההורים, על העניין (התקנת מכשיר הזיהוי הביומטרי, א"ק) ולא ביקשנו את רשותכם ללקיחת טביעת אצבע חלקית של ילדכם. על כך אנחנו מצרים ומתנצלים" - כך כותבת מנהלת תיכון "צפית", נורית ליבנה-זק, באיגרת מיוחדת להורי בית הספר. זאת, בעקבות הפרסום ב"הארץ" על הכוונה להתקין במוסד החינוכי מתקן לזיהוי ביומטרי.
עם פרסום הידיעה הורה משרד החינוך לבית הספר למחוק את מאגר טביעות האצבע של התלמידים ולא להשתמש במכשיר. במכתב להורים, ליבנה-זק אף מותחת ביקורת על אלה שפנו בעניין לתקשורת.
בשבוע-שבועיים הראשונים של שנת הלימודים נלקחו טביעות אצבע ממאות תלמידי תיכון "צפית", ליד כפר-מנחם בדרום, הנחשב אחד ממוסדות החינוך היוקרתיים בחינוך ההתיישבותי, לקראת התקנת מכשיר זיהוי ביומטרי בכניסה לחדר האוכל של בית הספר. תמורת ארוחות
תצלום: דוברות עיריית מודיעין
הצהריים נגבה תשלום של כ-400 שקלים בחודש. בבית הספר הסבירו את הצורך להציב את מתקן הזיהוי הביומטרי בהתפלחויות של תלמידים שלא שילמו. ההחלטה על התקנת המכשיר ולקיחת טביעות האצבעות מתלמידי בית הספר נעשתה ללא קבלת אישור מוקדם מההורים, או ממשרד החינוך.
"הריני כותבת לאור כתבה בעיתונות הארצית, בנוגע לשימוש במכשיר לזיהוי ביומטרי בבית הספר", כתבה ליבנה-זק להורים. "כפי שהנכם יודעים, הודענו לכם ההורים כי דרך זיהוי התלמידים בחדר האוכל תהיה בעזרת כרטיס מגנטי. ההחלטה התקבלה ב'ועדת ההסעדה' שעסקה בנושא במהלך הקיץ, בה חברים הורים ואנשי בית ספר. בוועדה עלתה (גם) ההצעה של זיהוי ביומטרי, שהינה שיטה העונה יותר על צורכי ?צפית'... התברר שהפער בין המכשיר לכרטיס מגנטי למכשיר הזיהוי הביומטרי הינו אפסי. אי לכך אנשי בית הספר החליטו לקנות את המכשיר הביומטרי".
עוד כותבת המנהלת כי הטעות של בית הספר היתה כפולה: הוועדה שעסקה בנושא לא עודכנה בהחלטה להשתמש במכשיר הביומטרי, ומההורים המשלמים על הארוחות בחדר האוכל (שהם הרוב בבית הספר) לא ביקשו רשות לקחת טביעות אצבע של ילדיהם. "הנושא עלה באסיפות ההורים, שם גם התנצלנו על דרך ההתנהלות, ואפשרנו דרך זיהוי חלופית (כרטיס מגנטי) למי שבוחר בכך", הוסיפה ליבנה-זק.
במכתב מותחת המנהלת ביקורת על ההורים שלא הסכימו להחלטה: "לצערנו, בשלב הזה, במקום לחזור אלינו ולבקש שיח אתי כמנהלת בית הספר, או עם ועד ההורים שעסק בנושא, בחר הורה לפנות לעיתונות. ההידברות בינינו היתה, וגם תימשך, באופן ישיר ולא דרך גורם שלישי. לא כך היה במקרה זה, חבל על כך. בפנייה לעיתונות יודעים היכן מתחילים, אך אין יודעים איך זה יסתיים".
בניגוד לדברים אלה מספרים הורים כי פנו בעניין להנהלת בית הספר. לדברי הורה, מכתב המנהלת הוקרא באחרונה בכיתות.
